בצעדי אל תוך המאורה של דודה קרלה, הייתי המום מן הפתייניות המפתה של אליה. דודה לא בזבזה זמן, טורפת אותי ברעב שאינו יודע שובע. אליה, השועלה, גומלת בשקיקה, פיה המומחה מטריף אותי. עד מהרה, היא השתרעה עלי, רוכבת בסגנון בוקרת, אוצרה הצמוד והמגולח לוקח את איברי הפועם. השיא? גמירה לוהטת, דביקה.