רוקסי ליפס, וירטואוזית גיטרה, פורטת על הכלי של אהובה במיומנות. היא משתמשת בשפתיה ובידיה כדי לנגן את המיתרים הפועמים שלו, מה שמוביל לסימפוניה נלהבת של הנאה. ההרמוניה שלהם מגיעה לשיאה בחילופי דברים נלהבים וקצביים, והופכת את המרחב האינטימי שלהם לאולם קונצרטים של עונג גשמי.